פסיפס ירושלמי בסגנון רומי

הקדמה

במשך שנים רבות שכן בדמיוננו הרעיון לרצף קטע בסלון הבית בפסיפס שנראה כמו פסיפסים רומיים עתיקים, שנמצאו בחפירות ארכיאולוגית בארץ וברחבי האימפריה הרומית. העבודה העדינה והמדויקת של יצרת צורות ותמונות ע"י אבנים קטנטנות, יחד עם תחושת ההיסטוריה והארכיאולוגיה שמאחורי פסיפס בסגנון עתיק מתאימה לעיצוב הבית המשלב ישן וחדש. ומתואר ע"י אורחים לא פעם כביקור בתצוגת מוזאון.

בשנת 2011 החלטנו לממש את הרעיון, כמו בכל רעיון שאנו מביאים לידי מימוש התהליך צריך להיות בביצוע עצמי. אבל לא היה לנו מושג איך מתחילים, באיזה חומרים משתמשים, איפה משיגים את האבנים ובכלל איך יראה פסיפס שמיצג את המאפיינים של הסגנון רומי. דף זה מתאר את השלבים שעברנו מהרעיון ועד לסיום הרצפה החדשה בבית, כולל מדריך מפורט של בניית הפסיפס.



המחקר

כדי להגיע לתוצאה סופית ברמה שתתאים ל"תצוגה" במרכז הבית יש ללמוד את הנושא. התחלנו לחפש תמונות של פסיפסים עתיקים באינטרנט, במוזיאונים ובאתרים ארכיאולוגים בארץ. ביקרנו במוזיאון ישראל, ציפורי, קיסריה, אתר השומרוני הטוב ועוד. למדנו על המוטיבים שמופיעים בפסיפס: ציורים, דוגמאות, צבעים, צורה וגודל האבנים וכו'.

המבחר עצום, הדוגמאות והציורים אין סופיים ועדיין אין לנו מספיק ידע על תהליך הבניה של הפסיפס. באתר מוזיאון השומרוני הטוב הממוקם בין ירושלים לים המלח. מוצגים פסיפסים יפיפיים מבתי כנסת וכנסיות מאזור יהודה ושומרון. המוזיאון מארח מדי פעם סדנאות לפסיפס (לא סדנאות מקצועיות אבל זו התחלה) כשהבענו התעניינות בסדנאות הפנו אותנו למנזר דיר חג'לה סמוך ליריחו. שם, נאמר לנו, יש בית מלאכה שמיצר ומוכר פסיפסים גם לפי הזמנה.

נסענו לביקור במנזר, בכנסיה המדהימה השוכנת בקומה השנייה של המבנה המיוחד, ריצפת פסיפס ענקית עם מגוון דוגמאות גיאומטריות וציורים יפיפיים. בחצר החיצונית ישנה חנות לממכר מזכרות ובהן גם פסיפסים המיוצרים בבית המלאכה במקום. לצערנו נמסר לנו שהאחראי נסע לביקור מולדת ביוון ורק שיחזור נוכל לקבל מידע על יצור הפסיפס. המשכנו לטייל בחצר המנזר ולהפתעתנו ראינו אדם רוכן על שולחן ענק ומדביק אבנים קטנות לבד המתוח על השולחן. הבחור הזמין אותנו לצפות בעבודתו וסיפר לנו באנגלית קלוקלת עליו ועל עבודתו.

הבחור מגיע מאלבניה שבבלקן לכמה חודשים לארץ ועוסק ביצור פסיפסים בשיטה העתיקה (השיטה ההפוכה). בשיטה זו ניתן להשתמש באבנים מעוביים שונים הנחתכים ביד וכדי לקבל פני שטח חלקים מדביקים את האבנים הפוך על משטח בד חלק (תמונת ראי) על האבנים יוצקים חומר צמנט בתהליך מיוחד. בסוף הופכים את הלוח ולאחר הצמדתו לקיר או לרצפה מסירים את הבד.

החוויה לראות וללמוד ממקור ראשון על תהליך בניית הפסיפס בשיטה העתיקה הייתה מעשירה ומיוחדת ונתנה לנו פרופורציה להיקף העבודה שצפוי לנו. נותר לנו איפה למצוא אבנים צבעוניות ולהתחיל במלאכה.


מוזאון הפסיפס - השומרוני הטוב

בונה הפסיפסים בדיר חג'לה

פסיפס בשיטה העתיקה


ההכנות

החלנו באיסוף דוגמאות של פסיפסים ושרטוט סקיצות לעבודה. כאן נתקלנו בבעיה, בדרך כלל הפסיפסים העתיקים השתרעו על חדרים או אולמות שלמים וגודלם רב. ואנו מעוניינים בפסיפס קטן יחסית ( 90X150 סמ' ) שאמור לייצג את המוטיבים של פסיפס רומי עתיק. גודל הטזרות (אבני פסיפס, מרומית tessera – קוביה) בדרך כלל בסביבות האחד סמ"ר ולכן לא ניתן להכיל בשטח קטן דוגמאות מורכבות. העדפתנו בכל מקרה היא צורות גיאומטריות על פני דמויות או ציורים, ולכן החלטנו להתמקד בצורות הגיאומטריות שמעטרות את רוב הפסיפסים.

במקביל גילינו שהקושי העיקרי שעומד לפנינו הוא הכנת אלפי טזרות. נדרשים פסי שיש צבעוניים ושבירתם בכלים ידניים. לכן החלטנו לנסות ולחפש טזרות אבן טבעית מוכנות.

בשיטוט באינטרנט נמצא בית הפסיפס – בר פסקרו בינלאומי בע"מ. המספק בין היתר אבני פסיפס טבעיות בלמעלה מעשרים צבעים. האבנים מנוסרות לתיבות של 12X12X6 מ"מ ובעלות אחידות רבה. במקום פגשנו את איציק שכאשר שמע על תוכניתנו הציע לנצל את אחידות הטזרות ולעבוד בשיטה המודרנית - הדבקה ישרות על רשת ללא תמונת ראי. איציק הדריך אותנו בשיטת העבודה, בחומרים והכלים הדרושים. החלטנו לקנות את כל החומרים והציוד לביצוע פסיפס ניסיון, כדי לוודא יכולת ביצוע והשגת הרמה הנדרשת.

במשך מספר ימים ישבנו להתנסות בחיתוך והדבקת טזרות לביצוע דוגמא ברמת מורכבות בינונית. עברנו את כל שלבי הבניה עד לקבלת שני פסיפסים בגודל 30X30 ס"מ. ניתן לראות בדוגמאות את השיפור במיומנות החיתוך עד לקבלת תוצאה מספקת. עכשיו אנחנו מוכנים לפרויקט הגדול.


דוגמאות פסיפס

פסיפס ניסיון

סקיצה ראשונית


התכנון

בדקנו התאמת צבעים שונים מתוך הדוגמאות של פסיפסים עתיקים והתאמה לצבעים בבית. החלטנו על שימוש בחמישה צבעים: שחור, לבן, אדום, חום ובז'.
חישבנו כמויות עלפי השטח של כל צבע ונסענו פעם שנייה לאיציק לקנות את כל החומרים. את הסקיצה צריך להעביר לגודל טבעי בשרטוט 1:1 מדויק. לשם כך לקחנו פלטה מזונית 4 מ"מ שצידה האחד לבן, עליו משורטט כל הפסיפס כאשר כל משבצת (13 מ"מ) תואמת לטזרה אחת ועוד מילימטר רווח. השרטוט מבוצע בעזרת עיפרון, סרגל ומחוגה.

טיפ - לעבור עם מרקר שחור על כל קווי ההפרדה ביו הצבעים כדי שיבלטו לעין בזמן הדבקת האבנים.


שרטוט תמונת הפסיפס 1:1


הביצוע

לפני תאור ביצוע העבודה יש לבין את השיטה המודרנית (הדבקה ישרה), לעומת השיטה העתיקה (הדבקת ראי). ביצירת הפסיפס המודרני ישנם שש שכבות:

משטח עבודה – בסיס חזק, בשטח כל הפסיפס המסוגל לעמוד במשקל הפסיפס הסופי כ-20 עד 30 ק"ג למ"ר.
שרטוט – תמונת הפסיפס כפי שתהיה בסוף בגודל טבעי, ברורה ומודגשת עם סימון להפרדת צבעים.
שקף – מעל השרטוט, מונע מגע בין הדבק לבין השרטוט, יאפשר בסוף הפרדת הפסיפס ממשטח העבודה ושימוש חוזר בשרטוט.
רשת פלסטיק – רשת שטוחה בעלת צפיפות כפולה מגודל הטזרות עליה נבנה הפסיפס.
דבק – דבק אקרילי, מחבר את הטזרות לרשת ומונע את תזוזתם בזמן התקנת הפסיפס לרצפה.
טזרות – אבני הפסיפס הצבעוניות המהוות את המשטח הנראה של הפסיפס.

שתי שכבות נוספות מבוצעות בגמר הפסיפס לאחר התקנתו לרצפה:

סילר – שכבת הגנה שקופה, הנספגת לאבן, תפקידה להגן על האבן ולהבליט את צבעה.
רובה – משחה דלילה המוחדרת ברווחים שבין הטזרות מתקשה ומחזקת את הפסיפס, לקבלת משטח אחיד ללא חריצים.

טיפ – לעגון את ארבעת השכבות הראשונות כדי של יזוזו במהלך העבודה, ולמתוח היטב את הרשת כדי שלא יווצרו גלים.

מתחילים בדוגמאות הישרות, בהם מונחות אבנים שלמות, כל אבן ואבן נמרחת במרכזה במעט דבק באמצעות שפכטל זעיר ומונחת על הרשת במקומה לפי הסימון המודגש שנראה היטב מתחת לרשת. לחיצה קלה על האבן והיא במקומה. כמו עבודת ריצוף עם אריחים זעירים, עוברים אבן אבן עד לקבלת משטח של 10X10 ס"מ בקירוב. יש לעבוד בזריזות שכן הדבק מתקשה מהר (15 דקות). ואין להשתמש בדבק שהחל להתייבש, אחרת האבנים יבלטו ו/או לא ידבקו טוב.

כשהגענו כאמור למשטח קטן מוכן (לפני שהתקשה הדבק) יש לעצור וליישר את הטזרות תוך שמירה על רווח אחיד ביניהן של מילימטר אחד על ידי פינצטה או שפכטל זעיר. וכמובן של גובה אחיד על ידי מכות קלות עם משטח ישר כמו חתיכת קרש או שיש.

כך ממשיכים עד לסיום כל הטזרות השלמות. כדאי לבצע את הקשתות יש לחתוך את הטזרות לגזרות קטומות, צרות עבור הקשתות הפנימיות ורחבות עבור הקשתות החיצוניות. עבור הקשת החיצונית ביותר משתמשים בחיתוך טרפזים.

את החיתוך ניתן לבצע בעזרת קאטר קרמיקה ידני, כלי דמוי צבת בעל שפתיים מוקשחות ומעוגלות. החיתוך בעזרת הקאטר איטי ולעיתים הטזרה נשברת מעבר לקו הרצוי. לכן בחרנו בשיוף הטזרות באמצעות דיסק חיתוך אבן. התהליך מהיר יחסית ומתקבלות אבנים אחידות. אזהרה – השימוש בדיסק מסוכן, העבודה עדינה ביותר ודורשת מיומנות רבה. מעבר לסכנה, הדיסק נשחק והופך מחוספס, האבנים מתחממות ונשברות.

טיפ - לעבוד בעדינות רבה ולהרטיב מידי פעם את האבן במים.

לאחר הכנת כמות מספיקה של טזרות חתוכות, מסדרים את הטזרות ללא דבק בקשת. מוודאים שלמות וסימטריה ומתקנים לפי הצורך. בקבלת תוצאה טובה, מוציאים את כל הטזרות עם שמירה על הסדר שלהן. ואז מדביקים כל אחת למקומה.

בסיום הקשתות נשאר למלא את הרווחים שנוצרו בין הקווים הישרים לבין הקשתות. כאן יש לבצע התאמה לכל אבן ואבן בנפרד, שכן אין שום אחידות למרווחים. כל אבן מונחת מעל מקומה, קו החיתוך מסומן בעיפרון, החיתוך נעשה עם הקאטר, לקבלת התאמה מירבית של הטזרה למקום שאותה היא צריכה למלא. למרות שחלק זה בפסיפס קטן יחסית. הזמן שמושקע בו הוא רב מאוד.

טיפ - לעבוד בסבלנות רבה ולא להתפשר על אבנים לא מתאימות המרווח סביב האבן צריך להיות פחות או יותר אחיד אחרת אי ההתאמה תבלוט עם מילוי הרובה וחבל.

טיפ – במקרה של הוספת מסגרת מתכת לפסיפס (במקרה שלנו בגלל הפרקט), יש לקחת בחשבון שהיא מכסה חלק מהפסיפס ועל כן להוסיף אבנים סביב בעובי המתאים.

האבנים הראשונות

מתקדמים...

סיום הדוגמאות הישרות

הקשתות

הרווחים בין הישרים לקשתות

האבן האחרונה


ההרכבה

את הפסיפס חשבנו לשתול בריצוף הקיים, אבל הריצוף ישן ודורש חידוש ולכן הוחלט להדביק על הריצוף ולחפות את שאר הבית בפרקט.

טיפ – לבדוק שגובה הפסיפס אחרי ההדבקה (במקרה שלנו 9-10 מ"מ) יתאים לחיפוי הרצפה מסביב, כדי שלא תווצר מדרגה.

את הריצוף הישן מחספסים באמצעות דיסק כדי שהדבק יתפוס טוב. אזור ההדבקה מסומן בטייפ שחור, כדי להניח את הפסיפס במקומו המדויק (מדובר בחתיכה אחת שמשקלה מעל 30 ק"ג).

השתמשנו בדבק אקרילי מסוג שרמיק TA בתוספת 10% צמנט שמתאים לריצוף קיים מצד אחד ולדבק האקרילי שהשתמשנו לפסיפס מצד שני. חומר מתאים חשוב מאוד כדי שהאבנים לא יתפרקו בעתיד. ההדבקה נעשית במהירות, יש 15 דקות עבודה עם החומר לפני שהוא מתחיל להתקשות. הדבק נמרח עם מאלג', שיכבה חלקה ואחידה. נדרשו חמישה בני הבית להרמת הפסיפס והנחתו במקומו.

את הפסיפס מהדקים לריצפה ע"י דפיקה עם היד על פני המשטח והנחת משקולות ל 24 שעות.


הדבקה לריצפה

הידוק ובדיקת גובה


סיום

לאחר יבוש הדבק במשך מספר ימים, יש למרוח שיכבה ראשונה של סילר (השתמשנו בסיקה 680s). החומר שנספג לאבן יוצר שכבת הגנה שקופה וחזקה, האבן המנוסרת משיש אינה מלוטשת, פני האבן נראים כאילו מאובקים. מריחת הסילר מבטלת את ה"אבק" ומדגישה את הצבע הטבעי של האבן.

לאחר יבוש הסילר כ-24 שעות, נגשנו למרוח רובה. החומר מגיע באבקה מגוונת. בחרנו בצבע הדומה לאבני הבג' בפסיפס.

טיפ – חשוב לבחור ברובה המיועד למרווחים של עד 4 מ"מ. אחרת יוצרו סדקים.

את האבקה מערבבים עם מים עד לקבלת מרקם של שמנת. מורחים כמות נכבדה של רובה על הפסיפס ומחדירים עם מאלג' גומי בלחיצה כדי שהחומר יחדור וימלא את החריצים לכל עומקם. מנגבים קלות את העודפים הגסים ומשאירים ל"חצי יבוש" כ-20 דקות. כעת עוברים עם ספוג או סמרטוט לח ומורידים את השאריות מהאבנים, בזהירות לא להוציא מהמרווחים בין האבנים.

כשהרובה מתייבש כ-24 שעות אפשר למרוח שכבת סילר שנייה, שכבה זו כבר אינה נספגת ויוצרת ברק מסוים באבנים.
עבודת הפסיפס תמה ונשאר רק להניח פרקט סביב. את מרווח ה"נשימה" בין הפרקט לפסיפס מכסים עם סף אלומיניום בפרופיל T ברוחב 4 ס"מ.


צביעה בסילר

אחרי הרובה


אחרית

בפרויקט השתתפו כל בני המשפחה, בהיקף כולל של כ-70 שעות עבודה. שלב הביצוע נמשך כחודש וחצי. הפרויקט היה מעשיר ומהנה ביותר, אין כמו להגות רעיון ולממשו בעשר אצבעות (או יותר). הבית קיבל שדרוג גדול והמחמאות שקיבלנו מאורחים ומאנשי מקצוע, העלו חיוך ענק על פנינו. באמצעות לימוד הנושא, תכנון יסודי, כלים וחומרים נכונים וגם ראש פתוח וידיים טובות אפשר לבצע כל עבודה ברמה טובה, שתספק הנאה ליוצרים ולמתבוננים בה.

לבנה ורם מילון © 2011
ram@milons.co.il


הרצפה החדשה בבית

דף ראשי